מוסטנגים טסו בתצורה המשלבת שתי פצצות (או פצצות ש"כ 250 ק"ג או פצצות נפל"ם) ו-6 רקטות 5 אינץ'. בנוסף נשאו מקלעים פנימיים בכנף - לרוב רק ארבעה מקלעים ולא כל השישה האפשריים. ב"קנה מידה" מספר 56 (דצמבר 2011) פורסמה כתבה על תצורות חימוש של מוסטנג עם כמה תמונות טובות.

הכפיר גמור בשעה טובה. בסיוע בונה הדגמים הנהדר אילן אסקפה רכשתי בווינה סט רזין של נתיקי 1302 לכפיר (מכלי 1,300 ליטר משופרים עם נקודת עגינה אחורית) מתוצרת WINGMAN, ולאחר בנייתם וצביעתם הדבקתי אותם לכפיר בצרוף זוג טילי גובלן (AIM-9G) שנלקחו מסט רזין של חברת אדוארד (אם כי הסט הוא לטילי AIM-9D דקר, הזהים חיצונית למעט אופן צביעתם). הנתיקים נצבעו באופן מעט שונה זה מזה, כפי שהיה גם במציאות. למשל, לנתיק ימין יש חרטום שחור, ולנתיק שמאל אין. באופן זה הושלמה תצורת החימוש הכוללת שש פצצות מצרר מסוג מצוק, שני נתיקים ושני טילים להגנה עצמית. לסיום הדגם הדבקתי את מעצורי האוויר בצורה חצי פתוחה (אין לחץ הידראולי), ואת הצנ"פ. להלן תמונות ראשוניות של הדגם הגמור. בתוך כשבוע תהיינה תמונות טובות יותר עם תאורה טובה ורקע אחיד. כך נראה כפיר זה ערב אובדנו בתאונה קטלנית במאי 1981.

אכן, להגאים הגדולים יש אלכסון.

צר לי, אך בתמונות של הדגם נראים הגאי גובה גדולים ולא קטנים. סימן ההכר הוא האלכסון בפינה האחורית-חיצונית של הגה הגובה.

בתמונה שצרפת יש הגאי גובה קטנים

בדגם נאה זה קיימות שתי טעויות היסטוריות: א. הגאי גובה גדולים הותקנו החל מ-1985. בתקופה זו כבר היו קסטות מוץ/נורים חיצוניות בצידי בסיס מייצב הכיוון. ב. סימן תקיפת הכור בעיראק נוסף רק ב-1999 בעת שהמטוס כבר הופעל בטייסת 253.